שמחת תורה

שמחת תורה (באנגלית: Simchat Torah) חג יהודי המציין את סיום מחזור קריאת התורה השנתי והתחלת קריאתה מחדש, הנחוג בצמוד לשמיני עצרת בשירה ובהקפות.

שמחת תורה הוא מועד יהודי הנחוג עם סיומו של חג ה-סוכות, שבו מציינים בשמחה רבה את סיום מחזור קריאת התורה השנתי ואת התחלת הקריאה מחדש. בארץ ישראל נחוג המועד ביום כ"ב בתשרי, בצמוד לחג המקראי שמיני עצרת, כך ששני המועדים מתמזגים ליום חג יחיד. בקהילות היהודיות בתפוצות (חוץ לארץ), בעקבות מנהג יום טוב שני של גלויות, מוקדש יום כ"ב בתשרי לשמיני עצרת בלבד, ואילו שמחת תורה נחוג כיום טוב נפרד למחרת, ביום כ"ג בתשרי. החג מאופיין באווירה של התעלות, שירה, ריקודים והשתתפות רחבה של כל שכבות הציבור.

טקס קריאת התורה ביום שמחת תורה הוא מן המורכבים והחגיגיים בלוח השנה העברי. בבית הכנסת מוציאים את ספרי התורה וקוראים את הפרשה האחרונה בחמישה חומשי תורה, פרשת וזאת הברכה שבספר דברים, המתארת את ברכות משה לשבטי ישראל ואת פטירתו. העולה לפסוקי הסיום זוכה בתואר הכבוד חתן תורה. מיד עם סיום הקריאה, וכדי שלא להפסיק בלימוד התורה אפילו לרגע, פותחים ספר תורה נוסף ומתחילים לקרוא מפרשת בראשית, העוסקת בבריאת העולם, והעולה לקריאה זו מכונה חתן בראשית. בקהילות רבות נהוג להעלות לתורה את כל באי בית הכנסת, לרבות טקס מיוחד בשם כל הנערים, שבו פורסים טלית גדולה מעל ראשי הילדים והילדות ומברכים אותם בברכת המלאך הגואל.

גולת הכותרת החווייתית של החג היא מנהג ה-הקפות, שראשיתו במסורת חכמי אשכנז ומקובלי צפת במאה ה-16. במהלך תפילות ערבית ושחרית מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, והמתפללים מקיפים את בימת בית הכנסת בשבע הקפות טקסיות, כשהם רוקדים ושרים במעגלים נלהבים במשך שעות ארוכות. ילדי הקהילה נושאים בידיהם דגלים צבעוניים המעוטרים בפסוקים ובסמלים יהודיים מסורתיים (שלעיתים ננעץ בראש מוטם תפוח עץ או נר), ומקבלים ממתקים וחטיפים כדי לחבב עליהם את לימוד התורה. השמחה משותפת לכל הגילים ומבטאת שוויון וחיבור ישיר אל ספר התורה.

התפתחותו של החג משקפת תהליך היסטורי ותרבותי מרתק בתולדות ההלכה היהודית. בעת העתיקה בארץ ישראל היה נהוג מחזור קריאה תלת-שנתי, שבו הושלמה קריאת התורה אחת לשלוש או שלוש שנים וחצי, ללא מועד סיום אחיד. המחזור החד-שנתי, המסתיים מדי שנה בשמיני עצרת, התגבש וצמח בקהילות בבל בתקופת הגאונים, ומשם התפשט בהדרגה לכל תפוצות העם היהודי. במדינת ישראל התפתח במאה ה-20 מנהג ציבורי רחב היקף של הקפות שניות במוצאי החג. מנהג זה, שנוסד במקור כהזדהות עם קהילות חוץ לארץ החוגגות באותה שעה את יומן השני, נחוג כיום בכיכרות ערים, במוקדים קהילתיים וברחבת הכותל המערבי בירושלים, בליווי תזמורות חיות, שירה וכלי נגינה.

בעת המודרנית במדינת ישראל תופס חג שמחת תורה מקום מרכזי כאירוע לאומי וקהילתי סוחף, המחבר מסורת עתיקה עם הווי עכשווי בשכונות, בקיבוצים ובערים. בבוקר שמחת תורה תשפ"ד (7 באוקטובר 2023) נחרט המועד בזיכרון הלאומי כאשר פרצה מלחמת חרבות ברזל, בעקבות מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על יישובי הנגב המערבי. מאז אירועים אלו, לצד הריקודים המסורתיים והשמחה ההלכתית לכבודה של תורה, נלווים לחג תפילות מיוחדות לשלום החיילים והחטופים, מעגלי זיכרון והנצחה של הנופלים, והכנסת ספרי תורה לזכרם, המשלבים בין עוצמת השמחה התורנית לבין שותפות הגורל הלאומית.

---

---

---

---

---

מנהגים וטקסי תפילה מרכזיים בחג: (רשימה חלקית)

• שבע הקפות עם ספרי התורה בלילה וביום
• קריאת פרשת וזאת הברכה ועליית חתן תורה
• התחלת ספר בראשית ועליית חתן בראשית
• טקס עליית כל הנערים תחת טלית פרוסה
• דגלי שמחת תורה וחלוקת ממתקים לילדים
• הקפות שניות במוצאי החג ברחבי הארץ

---

מונחים וציוני דרך היסטוריים:

• שמיני עצרת בארץ ישראל
• יום טוב שני של גלויות בתפוצות
• מעבר ממחזור קריאה תלת-שנתי למחזור שנתי
• תפילת הגשם בתפילת מוסף
• מנהג מקובלי צפת במאה ה-16

---

שאלות ותשובות מרכזיות על שמחת תורה

---

תעודת זהות ופרטי מועד - שמחת תורה

---

אתר עיקרי עבור שמחת תורה

---

ארגונים ומדריכי תוכן מומלצים לשמחת תורה:

---

כתבות עומק, סיקורים חדשותיים וארכיוני תוכן על שמחת תורה:

---

למידע נוסף, ניתן לחפש את הביטוי "שמחת תורה" במקורות חיצוניים: