בחירות 2026, #בחירות_2026 - מראה מקום
בחירות 2026

בחירות 2026 (באנגלית: 2026 Israeli legislative election) הבחירות לכנסת העשרים ושש לבחירת 120 חברי הכנסת והרכבת ממשלת ישראל השלושים ושמונה.

הבחירות לכנסת העשרים ושש (באנגלית: 2026 Israeli legislative election) הן הבחירות הכלליות המיועדות להתקיים במדינת ישראל במהלך שנת 2026, לבחירת 120 חברי הכנסת והרכבת ממשלת ישראל השלושים ושמונה. בהתאם להוראות חוק יסוד: הכנסת, מועדן החוקי נקבע ליום ג' בשבוע האחרון של חודש חשוון שלאחר תום ארבע שנות כהונת הכנסת (27 באוקטובר 2026), אלא אם תתקבל החלטה בכנסת על פיזורה והקדמת מועד הבחירות. מערכת בחירות זו נחשבת לצומת היסטורי ולאומי מן המורכבים והמכריעים שידעה המדינה, בהיותה מערכת הבחירות הראשונה הנערכת לאחר מתקפת השבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל.

לקראת מערכת הבחירות התחוללו שינויים מבניים מרחיקי לכת במפת המפלגות בישראל, ובפרט בגוש האופוזיציה ומחנה השינוי. בין ההתפתחויות המרכזיות נמנים השלמת האיחוד ההיסטורי בין מפלגת העבודה למרצ והקמת מפלגת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן, שנועדה לבסס חזית סוציאל-דמוקרטית וליברלית מאוחדת. במקביל, הוקמה מפלגת ישר בהנהגת הרמטכ״ל לשעבר גדי איזנקוט, הפונה לקהלי מרכז וימין ממלכתי. לצד אלו, התגבש שיתוף פעולה אסטרטגי במסגרת בלוק ביחד, המשלב בין תנועתו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט למפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד, בעוד מפלגת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן שומרת על קו ביטחוני תקיף ודורשת גיוס חובה לכל.

במחנה הקואליציה והימין מובילה מפלגת הליכוד בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו את המערכה לשימור מעמדה כמפלגת השלטון המרכזית, לצד שותפותיה בגוש הלאומי, בהן הסיעות החרדיות ש״ס ויהדות התורה, וסיעות הציונות הדתית ועוצמה יהודית. השיח בקרב מפלגות אלו מתמקד בהגנה על צביונה היהודי והמסורתי של המדינה, המשך הלחימה והשגת יעדי הביטחון הלאומי, התנגדות להקמת מדינה פלסטינית, ומאבק במה שהוגדר על ידן כניסיונות של גורמים משפטיים ובינלאומיים להצר את צעדיה של ההנהגה הנבחרת. במקביל, נבחנות אפשרויות לחיבורים פוליטיים בימין כדי למנוע אובדן קולות מתחת לסף החסימה.

סדר היום הציבורי במערכת הבחירות מתאפיין בריכוז של סוגיות יסוד הנוגעות לביטחון, כלכלה וחברה. במוקד העימות הציבורי ניצבת סוגיית השוויון בנטל וחקיקת חוק הגיוס, בעקבות פסיקת בג״ץ שקבעה כי אין עוד בסיס חוקי לפטור גורף של תלמידי ישיבות משירות צבאי. נושאים בולטים נוספים הם הדרישה הציבורית להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי השבעה באוקטובר ומחדלי המלחמה, גיבוש תוכניות שיקום מקיפות ליישובי עוטף עזה וקו העימות בצפון, התמודדות עם הגירעון הממשלתי ויוקר המחיה הגואה, ומעמד מערכת המשפט והאיזון בין רשויות השלטון.

הבחירות לכנסת מתנהלות על פי שיטה יחסית-ארצית, שבה כל שטח מדינת ישראל מהווה אזור בחירה יחיד וההצבעה ניתנת לרשימות מועמדים סגורות. בהתאם לחוק, אחוז החסימה עומד על 3.25% מכלל הקולות הכשרים, רף המחייב כל רשימה לזכות בשווה ערך לארבעה מנדטים לכל הפחות כדי להיכנס למשכן הכנסת. ניהול מערכת הבחירות, פיקוח על טוהר ההצבעה והבטחת תקינות ההליך הדמוקרטי מופקדים בידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, הפועלת בהתאם לחוק הבחירות לכנסת ומנוהלת בראשות שופט בית המשפט העליון. תוצאות הבחירות יקבעו את יחסי הכוחות בין הגושים הפוליטיים ואת היכולת להרכיב קואליציה יציבה של 61 חברי כנסת לפחות.

ראה גם: הליכוד
ראה גם: הדמוקרטים
ראה גם: ביחד
ראה גם: ישר
ראה גם: ישראל ביתנו
חזרה לדף הבית

המפלגות והאיחודים המרכזיים בבחירות 2026:

נושאי הליבה במערכת הבחירות:

  • שיקום הביטחון הלאומי וההרתעה
  • שוויון בנטל וחוק הגיוס
  • הקמת ועדת חקירה ממלכתית
  • מדיניות כלכלית והורדת יוקר המחיה
  • שיקום יישובי הדרום והצפון
  • מעמד מערכת המשפט והמשילות
  • יחסי חוץ ובריתות אזוריות

מדריך ונתונים מרכזיים על בחירות 2026

תעודת זהות - הבחירות לכנסת ה-26

מאפיין נתון פירוט
מועד חוקי מרבי 27 באוקטובר 2026 ט"ז בחשוון ה'תשפ"ז (אלא אם יוקדמו בחוק)
מספר מנדטים 120 חברי כנסת בחירה ברשימה ארצית סגורה
אחוז החסימה 3.25% שווה ערך ל-4 מנדטים (כ-150 אלף קולות)
שיטת הבחירות יחסית-ארצית כל שטח המדינה מהווה אזור בחירה יחיד
גוף מפקח ומנהל ועדת הבחירות המרכזית בראשות שופט בית המשפט העליון
חלוקת עודפי קולות חוק בדר-עופר הסכמי עודפים בין רשימות מועמדים

אתר עיקרי עבור בחירות 2026

מאגרי מידע ומקורות אנציקלופדיים עבור הבחירות בישראל:

כתבות עומק, סקרים ודיווחים עבור בחירות 2026:

למידע נוסף, ניתן לחפש את הביטוי "בחירות 2026" במקורות חיצוניים:

דירוג הערך:   4.3 מתוך 5 (סה"כ 15 הצבעות)
הדירוג שלך:
תגובות והצעות:

1. מערכת הבחירות לכנסת ה-26 עומדת בסימן שאלת אחוז החסימה והתאחדויות פוליטיות. עם רף כניסה של 3.25%, כל פיצול של רשימות במחנה השינוי או בימין עלול לגרוע מנדטים קריטיים ולהכריע את זהות הקואליציה הבאה.

2. סוגיות הליבה שיעצבו את החלטת הבוחרים במערכת בחירות זו הן שוויון בנטל השירות והגיוס, לצד שיקום חבלי הארץ בצפון ובדרום וההתמודדות עם יוקר המחיה והשלכות המלחמה על תקציב המדינה.

3. הקמת מסגרות פוליטיות חדשות ואיחודים כדוגמת מפלגת הדמוקרטים, בלוק ביחד ומפלגת ישר משקפים את רצון הציבור בהתחדשות ומנהיגות אחראית שתציב תוכנית פעולה ברורה לאתגרים הלאומיים.

שלח תגובה (תפורסם לאחר בדיקה):

מידע נוסף:
חפש ביטוי אחר
מה אחרים תרמו:
ערכים שנערכו לאחרונה