חיים יבין (באנגלית: Haim Yavin) עיתונאי ובמאי ישראלי, מגיש מהדורת מבט המיתולוגי בערוץ הראשון המכונה "מר טלוויזיה".
חיים יבין (10 בספטמבר 1932 - 22 ביולי 2026) היה עיתונאי, במאי טלוויזיה, עורך ומגיש חדשות ישראלי, מראשי השידור הציבורי שזכה לכינוי "מר טלוויזיה". הוא נולד בשם היינץ קלוגר בעיר ביטום שבגרמניה (לימים בתחומי פולין), בנם היחיד של ארנה וזיגמונד. בשנת 1933, כשהיה בן שנה בלבד, עלתה משפחתו לארץ ישראל. יבין גדל והתחנך בקריית בנימין (שחוברה בהמשך אל קריית אתא) ובקריית מוצקין. לאחר שנשר מלימודיו התיכוניים, עבד תקופה במסגרייה של בית החרושת "פניציה" בחיפה. את שירותו בצה"ל מילא בנח"ל כחובש וכמדריך ספורט, ובשל"ת שהה בקיבוץ גונן. עם תום שירותו השלים בחינות בגרות ופנה ללימודים בהאוניברסיטה העברית בירושלים, שבה השלים תואר ראשון בספרות עברית ובספרות אנגלית לצד לימודי תואר שני בספרות השוואתית, ובמקביל שיחק כחלוץ בקבוצת הכדורגל הפועל ירושלים.
בשנת 1956, בעת שהיה סטודנט, החל את דרכו המקצועית ברדיו קול ישראל כקריין חדשות וכמגיש תוכניות בידור. בשנת 1962 היה לקריין הראשון שפתח את שידורי "הגל הקל", שלימים הפך לרשת ב'. בהמשך השתלב במחלקה הדוקומנטרית של התחנה כעורך וכמפיק משדרי תעודה בעלי תהודה ציבורית. עם קבלת ההחלטה על פתיחת שידורי טלוויזיה בישראל, הצטרף יבין בשנת 1968 לצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית (שכונתה בהמשך הערוץ הראשון). ב-1 באוגוסט 1968 נכנס להיסטוריה כאשר הגיש את מהדורת מבט לחדשות הראשונה, שעסקה בחטיפת מטוס אל על לאלג'יריה, והפך לפנים המרכזיות של מערכת החדשות הציבורית.
במהלך ארבעה עשורים שבהם הגיש את "מבט", ליווה יבין את האירועים הדרמטיים ביותר בתולדות המדינה. רגע השיא העיתונאי שלו נרשם בליל הבחירות לכנסת התשיעית, ב-17 במאי 1977, כאשר בעקבות תוצאות המדגם הראשון טבע בשידור חי את המונח הבלתי נשכח: "גבירותיי ורבותיי - מהפך!", שבישר על ניצחון הליכוד בראשות מנחם בגין וסיום שלטון המערך. בין השנים 1970 ל-1975 שימש שליח רשות השידור בארצות הברית, ובשנים 1986 עד 1990 כיהן כמנהל הטלוויזיה הישראלית והוביל את פיתוחן של תוכניות דגל, ובהן רואים עולם, "בשידור חוקר" ו"סיבה למסיבה". בשנת 1997 עבר לתקופה קצרה אל ערוץ 2 כדי להגיש את תוכנית התחקירים "הערב החמישי" בשידורי קשת, אך כעבור שנה שב אל עמדת המגיש הראשי של "מבט".
לצד הגשת החדשות ביסס יבין מעמד של במאי דוקומנטרי מוערך שאינו חושש מעיסוק בסוגיות חברתיות ופוליטיות טעונות. בין יצירותיו הבולטות נמנו סדרת "גחלת לוחשת" (1991) שליוותה את יהדות ברית המועצות, וסדרות הבחירות "הנבחרים", "המהפך השני" ו"בין המהפכים". בשנת 2005 יצר את הסדרה התיעודית ארץ המתנחלים ששודרה בערוץ 2 וזכתה בפרס הקולנוע הדוקומנטרי לסדרת התעודה הטובה ביותר, חרף סערה ציבורית עזה וביקורת מימין על הבעת עמדה אישית. בהמשך יצר סדרות תיעודיות נוספות, ובהן "תעודה כחולה" על החברה הערבית בישראל ו"צבא העם" (2011). כמו כן פרסם את ספרי הלימוד והעיון "גחלת לוחשת" ו"כתב טלוויזיה", ובשנת 2010 ראה אור ספרו האוטוביוגרפי "עובר מסך".
ב-4 בפברואר 2008 הגיש יבין את מהדורת "מבט" האחרונה שלו, לאחר כ-40 שנה של הובלת השידור הציבורי. משדר הפרידה הסתיים במחווה חסרת תקדים שבה פוצל המסך כדי לאפשר למגישי הערוצים המסחריים המתחרים, ובהם מיקי חיימוביץ', יעקב אילון ודני קושמרו, להצדיע לו בשידור חי. על פועלו רב השנים זכה יבין בפרס ישראל לתקשורת לשנת תשנ"ז (1997), בפרס מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה (2003), בפרס מפעל חיים בכנס אילת לעיתונות ובתואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. יבין הלך לעולמו ב-22 ביולי 2026, בגיל 93, ונטמן בבית העלמין בגבעת השלושה, כשהוא מותיר אחריו מורשת של שידור ממלכתי ומקצועי שהגדירה דורות של צופים.
תוכניות וסדרות תעודה בולטות בקריירה של חיים יבין: (רשימה חלקית)
- מבט לחדשות
- רואים עולם
- ארץ המתנחלים
- גחלת לוחשת
- תעודה כחולה
- צבא העם
עמיתים ואנשי תקשורת בולטים לצדו: (רשימה חלקית)
שאלות ותשובות על חייו ופועלו של חיים יבין
פרטים אישיים וציוני דרך - חיים יבין
| מאפיין | פרטים | מידע נוסף |
|---|---|---|
| תאריך לידה | 10 בספטמבר 1932 | ביטום, גרמניה |
| תאריך פטירה | 22 ביולי 2026 | נטמן בגבעת השלושה |
| תפקיד מרכזי | מגיש מבט לחדשות | ארבעה עשורים בין 1968 ל-2008 |
| כינוי ציבורי | מר טלוויזיה | ממייסדי השידור הציבורי בישראל |
| ביטוי מיתולוגי | גבירותיי ורבותיי - מהפך! | ליל בחירות 1977 |
| פרס ישראל | תחום התקשורת | שנת תשנ"ז - 1997 |
| ניהול ציבורי | מנהל הטלוויזיה הישראלית | שנים 1986 עד 1990 |
אתר עיקרי עבור חיים יבין
מאגרי מידע, פרופילים ואנציקלופדיות עבור חיים יבין:
כתבות עומק, ראיונות וארכיוני תגיות עבור חיים יבין:
-
חיים יבין, "מר טלוויזיה", הלך לעולמו
דיווח וסיקור מקיף בYnet על פטירתו של חתן פרס ישראל ומגיש מבט המיתולוגי בגיל 93. -
-
איש הטלוויזיה חיים יבין הלך לעולמו | וואלה חדשות
סיקור נרחב בוואלה על תחנות חייו של בכיר אנשי התקשורת בישראל, מראשית שידורי הטלוויזיה ועד לפרישתו. -
וואלה תגיות - חיים יבין
עמוד התגיות של חיים יבין באתר וואלה, הכולל ארכיון ידיעות וכתבות לאורך השנים. -
גם לחיים יבין היו עמדות פוליטיות, אך הצופים כמעט לא חשו בהן | חדשות מעריב
מאמר במעריב מאת יוסי אחימאיר על דמותו של מר טלוויזיה והאיפוק המקצועי שגילה כמגיש חדשות. -
-
חיים יבין הובא למנוחות: "לא היה גדול ממך" | היום
דיווח בישראל היום על טקס הלווייתו של חיים יבין בגבעת השלושה ודברי הפרידה של בכירי עולם התקשורת. -
-
חיים יבין הלך לעולמו בגיל 93 | N12
כתבת פרידה בN12 של חדשות 12 על חייו, הישגיו וטביעת המונח מהפך של איש הטלוויזיה המיתולוגי. -
בגיל 93 הלך לעולמו חיים יבין "מר טלוויזיה" - סרוגים
סקירה באתר סרוגים על דרכו המקצועית של חיים יבין, פרס ישראל וסדרות התעודה שיצר.
למידע נוסף, ניתן לחפש את הביטוי "חיים יבין" במקורות חיצוניים:
- • גוגל (מנוע חיפוש): גוגל.קו.יל/חיים_יבין
- • בינג (מנוע חיפוש): בינג.קום/חיים_יבין
- • ויקיפדיה (אנציקלופדיה): עב.ויקיפדיה.אורג/חיים_יבין
חפש ביטוי אחר
ערכים שנערכו לאחרונה
1. כדאי להרחיב על תקופת הלימודים של יבין באוניברסיטה העברית והפעילות שלו כשחקן כדורגל בהפועל ירושלים לצד הפועל קריית אתא בשנות החמישים.
2. שווה לציין בפירוט את תקליטי הילדים הידועים שקריין והקליט בשנות השבעים, כמו צ'יטי צ'יטי בנג בנג, סיפורי באבאר וסדרת מר שמח.
3. חסר אזכור של הסרט התיעודי ירושלים - עיר של חלומות שבורים ששודר בשידורי קשת בסוף שנת 2016 והיה מיצירותיו המאוחרות על המסך.
4. היה מקום להזכיר את התוכנית האישית ששידר ברדיו ללא הפסקה (103fm) בשנת 2008 מיד לאחר שפרש מהגשת מבט.